משאירה נוצה – רמז לכך שזו עונת הנדידה: צפורים נודדות לארצות החמות וישראל היא מרכז נדידה.
בבית השני ענף מעניק עלה אדום – רמז לכך שהעצים מתחילים את תהליך הנשרת העלים לקראת
עמידה בשלכת. בבית השלישי הענן מוריד טיפה של גשם – רמז ותקווה לשנה של גשמי ברכה.
•
הציעו לתלמידים לחשוב על מתנות נוספות שאפשר להעניק לקראת השנה החדשה. אפשר לצייר ציורים
מתאימים או לכתוב מה הן המתנות שאפשר להעניק לשנה החדשה.
•
מבקשים מהשנה החדשה?
אתם
שאלו את התלמידים: איזו מתנה הייתם
•
הסבירו לתלמידים את הפעילויות הנמצאות בעמוד זה.
יום כיפור
: את יום הכיפורים מציינים בתאריך י' בתשרי – עשרה ימים לאחר ראש השנה.
תאריך
יום הכיפורים הוא אחד החגים החשובים שגם יהודים שאינם דתיים נוהגים לכבד את קדושתו ולמלא
רקע:
– לכפר על חטאי השנה שעברה. בתורה כתוב: (ויקרא
כפרה
נגזר מהמילה
כיפורים
חלק נכבד ממנהגיו. השם
שׂוּ
ֲ
ע
ַ
ה לֹא ת
ָ
אכ
ָ
ל
ְ
ל־מ
ָ
כ
ְ
ם, ו
ֶ
יכ
ֵ
ת
ֹׁ
ש
ְ
פ
ַ
ת־נ
ֶ
נּוּ א
ַ
ע
ְ
שׁ תּ
ֶ
ד
ֹ
ח
ַ
שׂוֹר ל
ָ
ע
ֶ
י בּ
ִ
יע
ִ
ב
ׁ
ְ
שּ
ַ
שׁ ה
ֶ
ד
ֹ
ח
ַ
ם: בּ
ָ
ת עוֹל
ַ
קּ
ֻ
ח
ְ
ם ל
ֶ
כ
ָ
ה ל
ָ
ת
ְ
י
ָ
ה
ְ
טז, כט-ל): “ו
רוּ."
ָ
ה
ְ
ט
ִ
י ה' תּ
ֵ
נ
ְ
פ
ִ
ם ל
ֶ
יכ
ֵ
את
ֹ
טּ
ַ
ל ח
ֹ
כּ
ִ
ם מ
ֶ
כ
ְ
ת
ֶ
ר א
ֵ
ה
ַ
ט
ְ
ם ל
ֶ
יכ
ֵ
ל
ֲ
ר ע
ֵ
פּ
ַ
כ
ְ
ה י
ּ
ֶ
ז
ַ
יּוֹם ה
ַ
י־ב
ִ
ם. כּ
ֶ
כ
ְ
תוֹכ
ְ
ר בּ
ָ
גּ
ַ
ר ה
ֵ
גּ
ַ
ה
ְ
ח ו
ָ
ר
ְ
ז
ֶ
א
ָ
ה
מנהגים
צום ותענית
יום הכיפורים הוא יום צום ותענית. המצווה העיקרית היא עינוי הגוף, ככתוב בתורה (ויקרא טז, כט):
ח
ָ
ר
ְ
ז
ֶ
א
ָ
שׂוּ ה
ֲ
ע
ַ
ה לֹא ת
ָ
אכ
ָ
ל
ְ
ל־מ
ָ
כ
ְ
ם, ו
ֶ
יכ
ֵ
ת
ֹׁ
ש
ְ
פ
ַ
ת־נ
ֶ
נּוּ א
ַ
ע
ְ
שׁ תּ
ֶ
ד
ֹ
ח
ַ
שׂוֹר ל
ָ
ע
ֶ
י בּ
ִ
יע
ִ
ב
ְ
ׁ
שּ
ַ
שׁ ה
ֶ
ד
ֹ
ח
ַ
ם: בּ
ָ
ת עוֹל
ַ
קּ
ֻ
ח
ְ
ם ל
ֶ
כ
ָ
ה ל
ָ
ת
ְ
י
ָ
ה
ְ
“ו
ם."
ֶ
כ
ְ
תוֹכ
ְ
ר בּ
ָ
גּ
ַ
ר ה
ֵ
גּ
ַ
ה
ְ
ו
איסור על חמשת עינוגי הגוף – אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי אישות ונעילת נעלי עור. אכילה
ושתייה אסורות מן התורה; שאר העינויים מקורם באיסור חכמים.
רוּ."
ָ
ה
ְ
ט
ִ
י ה' תּ
ֵ
נ
ְ
פ
ִ
ם ל
ֶ
יכ
ֵ
את
ֹ
טּ
ַ
ל ח
ֹ
כּ
ִ
ם מ
ֶ
כ
ְ
ת
ֶ
ר א
ֵ
ה
ַ
ט
ְ
ם ל
ֶ
יכ
ֵ
ל
ֲ
ר ע
ֵ
פּ
ַ
כ
ְ
ה י
ּ
ֶ
ז
ַ
יּוֹם ה
ַ
י־ב
ִ
מטרת הצום (ויקרא טז, ל): “כּ
ביהדות יש צומות נוספים (כדוגמת תשעה באב). הצום בהם הוא ביטוי לאבלות. ביום הכיפורים, לעומת זאת,
מטרת הצום היא עינוי הגוף כתנאי לכפרה.
- תרנגול כפרות
כפרה
כפרות
הוא מנהג קדום בחלק מעדות ישראל לקחת בערב יום הכיפורים תרנגול לגבר ותרנגולת לאישה, והוא הנקרא
. נוטלים את הכפרה ביד ימין, מקיפים אותה מעל לראש ואומרים: “זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי,
כפרה
כר שהיו עושים לשעיר
ֵ
זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים ארוכים ולשלום". מקור המנהג, ככל הנראה, בז
רה (“שעיר לעזאזל").
ֵ
הן הגדול התוודה עליו את כל עוונות בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גז
ֹ
(תיש), שהכּ
166