Next Page  169 / 236 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 169 / 236 Previous Page
Page Background

סוכות

ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי (שבעה ימים) 

תאריך:

אחד משלושת החגים הקרויים רגלים (סוכות, פסח, שבועות). שמו של החג – סוכות - נקבע

רקע על החג:

ל

ֵ

א

ָ

ר

ְ

שׂ

ִ

י י

ֵ

נ

ְ

ת בּ

ֶ

י א

ִ

תּ

ְ

ב

ַ

כּוֹת הוֹשׁ

ֻ

סּ

ַ

י בּ

ִ

ם כּ

ֶ

יכ

ֵ

עוּ דּוֹרוֹת

ְ

ד

ֵ

ן י

ַ

ע

ַ

מ

ְ

“ל

על פי המצווה העיקרית הנוהגת בו – מצוות הסוכה.

ם"  (ויקרא כג, מב-מג). הישיבה בסוכות נהוגה לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל

ִ

י

ַ

ר

ְ

צ

ִ

ץ מ

ֶ

ר

ֶ

א

ֵ

ם מ

ָ

י אוֹת

ִ

יא

ִ

הוֹצ

ְ

בּ

בזמן יציאתם ממצרים.

היום הראשון נקרא “יום טוב" (או “מועד") והוא אסור במלאכה. ששת הימים שאחריו נקראים “חול המועד".

בסיומו של החג נחגג שמיני עצרת שהוא חג נפרד שבו אין נוהגים לשבת בסוכה. לחג סוכות שמות נוספים:

ךָ

ְ

פּ

ְ

ס

ָ

א

ְ

רות והתבואה של סוף הקיץ: “בּ

ֵ

– על שום שבתקופה זו (בארץ ישראל) נהגו לאסוף את הפּ

חג האסיף

, שם המסמל את השמחה הרבה

זמן שמחתנו

ךָ" (שמות כ"ג, טז; דברים טז, יג). שם נוסף לחג הוא

ֶ

ב

ְ

ק

ִ

יּ

ִ

ךָ וּמ

ְ

נ

ְ

ר

ָ

גּ

ִ

מ

שיש בחג זה. חז"ל מציינים שהשמחה בחג זה נובעת מסיום השנה החקלאית ומתחושת ההיטהרות שלאחר

יום הכיפורים.

מנהגים

ישיבה בסוכה

המצווה אומרת שיש להשתמש בסוכה כבית לכל דבר. אוכלים, ישנים ומארחים בסוכה בשבעת הימים. את

הסוכה נוהגים לבנות מיד עם תום צום יום הכיפורים. סכך הסוכה צריך להיות מן הצומח. כמות הסכך צריכה

להספיק כדי ליצור בתוך הסוכה צל רב יותר משמש, אך לא רב כל כך עד שלא יראו דרכו את הכוכבים בלילה.

ת

ֹ

פּ

ַ

ר כּ

ָ

ד

ָ

ץ ה

ֵ

י ע

ִ

ר

ְ

אשׁוֹן פּ

ִ

ר

ָ

יּוֹם ה

ַ

ם בּ

ֶ

כ

ָ

ם ל

ֶ

תּ

ְ

ח

ַ

ק

ְ

“וּל

התורה ציוותה ליטול ארבעה מינים ככתוב:

ארבעת המינים -

ים." ( ויקרא כג, מ). צירוף כל הארבעה

ִ

מ

ָ

ת י

ַ

ע

ְ

ב

ׁ

ִ

ם ש

ֶ

יכ

ֵ

לֹה

ֱ

י ה' א

ֵ

נ

ְ

פ

ִ

ם ל

ֶ

תּ

ְ

ח

ַ

מ

ׂ

ְ

ל וּש

ַ

ח

ָ

י נ

ֵ

ב

ְ

ר

ַ

ע

ְ

ת ו

ֹ

ב

ָ

ץ ע

ֵ

ף ע

ַ

נ

ֲ

ע

ַ

ים ו

ִ

ר

ָ

מ

ְ

תּ

יחד הוא סמל לאחדות העם. סמלים שונים נקשרו בארבעת המינים; כל אחד מהם מייצג קבוצה אחרת בעם

ישראל:

- אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים

טעם וריח

- יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.

אתרוג

טובים.

- יהודים בעלי תורה, שמעשיהם אינם טובים.

טעם בלי ריח

- טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.

לולב

- בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.

ריח בלי טעם

- יש לו ריח אך אין לו טעם.

הדס

- אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.

לא טעם ולא ריח

- אין לה לא טעם ולא ריח.

ערבה

מצוות ארבעת המינים

המצווה של נטילת ארבעת המינים חלה בכל ימי החג חוץ מיום שבת. לפני שקיעת השמש אוחזים ביד ימין את

הלולב עם ההדסים והערבות ומברכים על “נטילת לולב"; ביד שמאל אוחזים את האתרוג ומברכים “שהחיינו". 

מצוות האושפיזין

האושפיזין הם אבות האומה ומספרם כמספר ימי החג (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד). יש

הטוענים שדמויות אלו מוזמנות לבקר בסוכה כל אחד ביום אחר. יש הנוהגים להזמין גם אורחים בשר ודם, כאילו

הם מייצגים את האורחים העליונים הרוחניים.

169