173 / 236
)25 '
(עמ
על תורה שבעל פה, על חכמינו זיכרונם לברכה ועל מדרשי אגדה
טקסט מידע:
בספר הלימוד פוגשים התלמידים במדרש האגדה “תבלין של שבת" ובפיוט “שלום עליכם מלאכי השלום". כדי
להבין מושגים הקשורים בטקסטים אלה בחרנו להביא את טקסט המידע שלפניכם. מטרת הטקסט להסביר
שהעלה
רבי יהודה הנשיא
וכן להזכיר את
מדרש אגדה
,
חכמינו זיכרונם לברכה
בשפה פשוטה מושגי יסוד כגון
על הכתב את התורה שבעל פה: המשנה.
הצעות לפעילויות
•
ראו לתלמידים את הטקסט בהדרגה ושוחחו על כל פסקה.
ִ
ק
פסקה ראשונה: שוחחו על התורה הכתובה ועל התורה שעברה בעל פה מדור לדור - גם בדורות שלא היו בהם
,)102 '
אמצעי תקשורת כמו טלפונים ומחשבים. תוכלו לרפרר לשיר “כשקיבלו את התורה" מאת לאה נאור (עמ
המתאר את מעמד הר סיני.
פסקה שנייה: מה היה עלול לקרות לו התורה הייתה ממשיכה לעבור בעל פה? למה חשוב להעלות דברים על
תוכלו גם להרחיב
משנה.
הכתב? תוכלו להרחיב ולספר שלתורה שהעלה רבי יהודה הנשיא על הכתב קוראים
ולספר על דמותו של רבי יהודה הנשיא.
ה. הסבירו לתלמידים מי
ָ
כ
ָ
ר
ְ
ב
ִ
ל
ם
ָ
רוֹנ
ְ
כ
ִ
ז
ינוּ
ֵ
מ
ָ
כ
ֲ
ח
על הלוח והראו את ראשי התיבות:
חז"ל
פסקה שלישית: כתבו
היו ומה היה תפקידם.
. ספרו לתלמידים שהם עומדים להכיר מדרש
מדרש אגדה
פסקה רביעית: הסבירו לתלמידים את המושג
אגדה.
)26 '
(עמ
תבלין של שבת
מדרש אגדה:
המדרשים הם אוסף של דברי פרשנות על התורה שנאמרו תחילה בעל פה ואחר כך הועלו על הכתב. יש
מדרשי הלכה העוסקים בפרשנות להלכות שונות הכתובות בתורה ויש מדרשי אגדה הסובבים בעיקר סביב
סיפורים ואנשים המוזכרים בתורה. מדרש האגדה “תבלין של שבת" מספר על שתי דמויות ידועות: רבי יהודה
הנשיא והקיסר הרומאי אנטונינוס. את רבי יהודה הנשיא הזכרנו בטקסט המידע וסיפרנו שערך את התורה
שבעל פה. מדרשי אגדה רבים עוסקים בקשרי הידידות בין רבי יהודה הנשיא ובין אנטונינוס. משערים שהשניים
נהגו להיפגש, לדון יחדיו ולהתפלמס על נושאים שונים. אנטונינוס התעניין בעם היהודי ורבי יהודה הנשיא
ייצג את העם ואת משנתו. אגב, יש הטוענים שבסופו של דבר אנטונינוס התגייר. לפני קריאת מדרש האגדה
“תבלין של שבת" חשוב שהתלמידים ידעו: רבנו הוא רבי יהודה הנשיא – יהודי שומר שבת שלא מבשל בשבת.
אנטונינוס הוא קיסר רומאי המיודד עם רבי יהודה הנשיא ומתעניין מאוד בו ובמנהגיו.
שפת המדרש עלולה להיות קשה לילדים בגיל הזה. עם זאת, בחרנו להביא את הכתוב כלשונו ולעבד אותו
יחד עם התלמידים. תחילה, מומלץ להקריא את המדרש כלשונו ולהמתין לתגובות התלמידים. חשוב לתת
לגיטימציה לקושי בהבנת הטקסט. לאחר מכן, יש לקרוא שוב את הטקסט בהדרגה בעזרת מלבני השיח שבספר
הלימוד. בקריאה החוזרת יש לנסות לפענח יחד עם התלמידים מילים ומושגים (בעזרת ההקשר ובעזרת המבנה
? איזו מילה
תבשילין
המורפולוגי של המילה), לדון במאזכרים ולהסביר כל פסקה. לדוגמה: למה דומה המילה
? אילו מילים אחרות היא מזכירה לכם? “אותם ערבו
צונן
אפשר לכתוב במקומה? מה לדעתכם פירוש המילה
? וכך הלאה.
מאלו
? למי מתייחסת המילה
אותם
לי יותר מאלו" – למי מתייחסת המילה
אם יש צורך, אפשר לספר את המדרש בשפה פשוטה יותר כהכנה לטקסט המובא כלשונו או כסיכום לטקסט
זה.
173