KorimMDL

6 / 236

תאוריה ויישומה: הלכה למעשה
מטרתו של החינוך הלשוני היא לטפח את האוריינות הלשונית, כלומר את היכולת לשלוט בשפה הדבורה
). בניסוח שהתקבל בתכנית הלימודים החדשה Ravid & Tolchinsky, 2002( והכתובה על כל גווניה ורבדיה
בעברית לבית הספר היסודי (תשס"ג) נדרש “לטפח אדם בעל ידע לשוני ובעל יכולת להשתמש בשפת אם
בצורה מושכלת, בהתאם לנסיבות (מבחינה לימודית, תקשורתית וחברתית)", כך ש"כל תלמיד ותלמידה יוכלו
להשתמש בשפה לצורכיהם, על פי בחירתם, בהתאם לתחומי העניין שלהם ולפי הנסיבות". עפ"י תכנית
הלימודים, מטרה זו תתאפשר באמצעות הכשרת “לומדים לתפקוד רב־פנים בחברה ובתרבות להבין טקסטים
דבורים וכתובים במגוון סוגות ואף להפיק טקסטים משלהם". למעשה מדובר בהכשרתו של התלמיד להכיר את
העברית החדשה על סוגותיה ומשלביה השונים — שפה דבורה וכתובה, יומיומית וספרותית, ייעודית להקשרי
בית הספר, החברה, המדעים והאמנויות — ולהניח את התשתית לשימוש.
עקרונות תאורטיים לרכישת שפה ואוריינות
טיפוח הכשירות האוריינית בספר הלימוד “קוראים ב-א'" מבוסס על כמה גישות תאורטיות נפרדות. האחת
Saffran,( ") או “למידה סטטיסטית והסתברותית Usage-based Models( "היא “מודלים מבוססי שימוש
). גישה זו טוענת שהשפה הדבורה (ובהשלכה – גם הכתובה) נלמדות מתוך התנסות 2003; Tomasello, 2003
מרובה בשיח שהילד שומע ורואה. הילד מפליא לגלות בתשומה הלשונית דפוסים החוזרים על עצמם, סדירויות
וקטגוריות לשוניות ומושגיות. לכן חשוב כל־כך לחשוף את הילדים בתהליך הלמידה למגוון רחב של פעילויות
המזמנות סוגים שונים של מילים ומבנים, כפי שנעשה בספר הנוכחי הן בהקשר של הוראת הקריאה והכתיבה
והן בהקשר של הוראת הלשון; הספר חושף את הילדים לצורות כתובות סדירות וחזרתיות כמו הייצוג הנפוץ של
), ובמקביל לכך מדגים צורות שאינן “נשמעות" לסדירות ה ָ נ ָ ה, ק ָ נּ ִ ה, גּ ָ ל ְ כ ָ א( ה בסוף מילה על ידי האות aהתנועה
. חשיפה למבנים לשוניים ָ תּ ְ ל ַ כ ָ או ָתּ ְ ב ַ ה ָ אאו א ָ צ ָ יו א ָ צ ָ מ רחבה זו, אך מקיימות סדירות פנימית ברורה, כמו המילים
או רכישת מילים חדשות נעשות אך ורק בהקשרן, וככל שהילד יהיה מודע וערני יותר למבנים הלשוניים וירכוש
יותר מילים יוכל להתמודד טוב יותר עם קריאה של מילים שהוא פוגש לראשונה בכתב ועם למידת משמעות
של מילים חדשות בהקשרים אחרים.
) מוסיף ממד התפתחותי־קוגניטיבי Representational Redescription - RR( "“מודל תיאור הייצוגים מחדש
שיש בו מסר חשוב לעוסקים בהוראת שפה. המודל מציג את בנייתו של הידע כתהליך דינמי ומתמשך שבו
Karmiloff-( הייצוגים מתארגנים ומשתנים כל הזמן, והופכים בהדרגתיות מייצוגי ידע סמויים לייצוגים מפורשים
). דוגמה להתארגנותו של הידע אפשר לראות בהתפתחות הידע על מושג השורש. ניצני הידע Smith, 1992
נראים כבר בקרב בני השלוש, היוצרים באופן לא מכוון תחדישים כמו “תשרוולי לי את השרוול", “אני מבכה את
כי את חבקניתהבובה" ו- “אני רוצה מים ברוזים". בני החמש-שש עוסקים במשחקי מילים, כמו “אני אקרא לך
מחבקת אותי כל הזמן", ופעילות מכוּונת זו מלמדת על השתכללות הידע על השורש, ההופך נגיש יותר ויותר
אף שהוא עדיין אינו מוכר בצורתו המפורשת. בגיל בית הספר פוגשים בני השש והשבע את המילה הכתובה,
); הם לומדים באופן מפורש את המונח כתב, מכתב, התכתבותהמדגישה את תכונת אחידות אותיות השורש (
‘שורש' ומאפייניו, מסבירים קשרים בין מילים על בסיס ידע זה ונעזרים בו לשם רכישה של מילים חדשות
), האומר כי הלשון הכתובה Olson, 1994( וכתיבן. תרומת הכתב לידע הלשוני מוצגת היטב על ידי אולסון
מספקת מכשיר רב עצמה וייחודי בחשיבה על השפה, דהיינו מטא־לשון, ומרגע שהאדם הופך להיות קורא
וכותב מיומן הוא אינו יכול לחשוב שלא דרך הכתב. אולסון מתאר את הלשון הדבורה והלשון הכתובה כשתי
מערכות המשלימות זו את זו ולכל אחת כוח הייחודי לה: הלשון הדבורה היא ‘מכשיר החשיבה הראשוני' של
הילד, ויש לה את הכוח האקספרסיבי, שהוא הכוח להעביר את הכוונות התקשורתיות, ואילו השפה הכתובה
6