10 / 236
לתכונותיו הצורניות, כמו אורכו וגודל האותיות, למורכבותו הלשונית והקוגניטיבית ולמידת העניין שבו. כל אלה
ישפיעו על המידה שבה חוויות הקריאה יהיו מוצלחות, מהנות ומשמעותיות.
המעבר לזיהוי אורתוגרפי ולטקסט הלא מנוקד
מיומנות הפענוח הפונולוגי הכרחית לראשיתה של הקריאה, אך היא אינה נמשכת לאורך זמן. תפקידה העיקרי
לשמש גשר אל הזיהוי האורתוגרפי-חזותי (זיהוי המילה בשלמותה), המתרחש לרוב במהלך כיתה ב'. הזיהוי
האורתוגרפי עומד בבסיס הקריאה השוטפת – קריאה שהיא מהירה, מדויקת, אוטומטית ונטולת מאמץ, כך
Self-(
שהקשב מופנה כולו להבנת הטקסט. מיומנות זו אינה נלמדת מפורשות, אלא במנגנון לימוד עצמי
) – ככל שהילד מיומן ומתנסה בפענוח הפונולוגי, כך הוא יכול להפנות תשומת לב
teaching mechanism
.)Share, 1995(
רבה יותר לחלקים גדולים יותר במילה או למילה השלמה, ולבסס את יכולת זיהויה החזותי
במהלך כיתות ב' ו-ג' מתרחש שינוי נוסף ייחודי לעברית (וכן לערבית): מעבר הדרגתי אל הקריאה במערכת
הלא מנוקדת. המערכת הלא מנוקדת נחשבת עמומה למדי, כיוון שעם השמטת סימני הניקוד מילים רבות
מדבר, ספר, יבשה,
הופכות להיות הומוגרפיות – מילים הנכתבות אותו הדבר אך נהגות בדרכים שונות (כמו,
). כרבע מהמילים בטקסט רגיל הן הומוגרפיות, ותכונה זו של הטקסט העברי מכתיבה קריאה הנשענת על
בחור
הילד גזר דפים
במשפטים
גזר
קשר מורפולוגי, מורפו-תחבירי, תחבירי, סמנטי ופרגמטי. למשל פענוח המילה
ֶ
ה
נשען על הציפייה התחבירית לפועל במשפט הראשון ולשם עצם במשפט השני, ופענוח נכון
הילד ראה גזר
ו-
א', ב').
2011 ,
נשען על הקשר סמנטי-פרגמטי (בר-און
החלוצים ייבשו את הביצה
במשפט
ביצה
של המילה
בתקופת המעבר למערכת הלא מנוקדת הקורא הצעיר פוגש לראשונה בכתב מילים רבות לא מנוקדות. את
הדברה,
), ואת חלקן הוא פוגש לראשונה בכתב (
התחשבות
,
מלכודת, מרפסת
חלקן הוא מכיר מהלשון הדבורה (
). פענוח מילים חדשות רבות מתאפשר מתוך זיהוי המבנה המורפולוגי של המילה, ומתברר
משכיל, תחלופה
). ככל שיכולת הזיהוי המורפולוגי הופכת
Bar-On & Ravid, 2011( '
כי יכולת זו מתבססת כבר בסוף כיתה ב
מיומנת, זיהוי המילים הלא מנוקדות הופך יעיל יותר ומשאבי הקשב מופנים להקשר, הנדרש לפענוחו של
הטקסט הלא מנוקד. התקדמות בקריאת העברית משמעותה זניחה של המערכת המנוקדת לטובת רכישה של
אסטרטגיות חדשות, המאפשרות את הקריאה בטקסט הלא מנוקד. התקדמות זו עשויה לבוא לביטוי בקריאה
מחקרים מראים כי
תוּל?.
ָ
ח
ֶ
ה ה
ָ
שׂ
ָ
ע
ה
ֶ
מ
“לא מדויקת" של הטקסט המנוקד, למשל: התעלמות מהניקוד במשפט
שיאה של ההתעלמות מהניקוד הוא בכיתה ד' – התקופה שבה מתרחש המעבר אל הקריאה ללא ניקוד, ועם
העלייה בגיל ובמיומנות הקריאה מצליחים הקוראים להפנות קשב לסימני הניקוד, אך הם עושים זאת באופן
.)Ravid, 1996; Schiff, 2012; Shany, Bar-On & Katzir, 2011(
מכוּון שאינו טבעי להם
רכישת הכתיב בעברית
רכישת הקריאה ורכישת הכתיבה מזמנות אתגרים דומים בראשית הדרך, אך בהמשך מתפצלות דרכיהן וכל
אחת מזמנת אתגרים שונים. באופן מעט פרדוקסלי מקדימה רכישת הכתיבה את רכישת הקריאה, וכבר בגיל
invented(
הגן ילדים כותבים מילים על בסיס קשר אות-צליל בכתיבה המוגדרת כתיבה ילדית, כתיב מומצא
). הכתיבה הפונטית (למשל, כתיבה של המילה
1997 ,
) או כתיבה פונטית (לוין, אמסטרדמר וקורת
spelling
) נמשכת אל כיתה א', ואף שהיא אינה תקשורתית, שכן לרוב קשה לפענח את הנכתב,
משרכט
כ-
משרוקית
היא נחשבת אמצעי יעיל וחשוב לתרגול הקשר אות-צליל, וכן מאפשרת התנסות בהפקת טקסט כתוב. בכיתה
א' מתבסס הקשר אות-צליל ונרכש ידע ראשוני על מוסכמות הכתב, למשל, ההבנה של גבולות המילה הבאה
ספר
ה
בית
מ
חזר
ש
ילד
ה
לביטוי ברווחים בין המילים, למידה שאותיות מש"ה וכל"ב נכתבות בצמוד למילה (
10