15 / 236
“הגדולים" – כתיבה “בשפה של בוגרים". עבור ילדים רבים הכתיבה בכתב קלה יותר מהכתיבה באותיות הדפוס
– תנועת היד מעגלית, רכה ונוחה יותר, והכתיבה אף מהירה יותר. התכנית “קוראים ב-א'" כוללת חוברת להוראת
אותיות הכתב. החוברת מציעה התנסויות בכתיבה באותיות כתב דרך פעילויות לשוניות מגוונות ומשעשעות
ברוח התכנית כולה והיא מספקת הפעלות לשוניות והזדמנויות נוספות לקריאה ולכתיבה.
לשון ומטא־לשון
על כל תכנית לימודים וספר – העוסקים בהקניית כישורי שפה ואוריינות לתלמידים – להתמודד עם השאלה
הקשורה לתפקיד המטא־לשון בלמידת הלשון. בספר “קוראים ב-א'" העיסוק במבנים הלשוניים נעשה כחלק
מהדיון בטקסט שהילד קרא או האזין לו, או שהוא נגזר מתוך תוכני הוראת הקריאה והכתיבה. הגדרת הקשר
בין הלשון למטא־לשון משמעותית ביותר. ההבדל בין לשון למטא־לשון הוא ההבדל שבין שימוש לבין מטרה.
הלשון משמשת לנו להבעת תכנים מסוגים שונים, ואנו עושים במכלולה שימוש שלם ואינטגרטיבי ללא
חשיבה אנאליטית על חלקיה וללא בקרה נוספת על שימוש זה מעבר לחשיבה על תכנים רצויים להבעה
ועל דרכי הבעה מקובלות. שימוש זה נשען כמובן על הידע הסמוי האדיר שיש לכל אחד ואחת מאתנו על
כר לחשיבה על נושא שהוא
ְ
השפה. לעומת זאת, מטא־לשון פירושה ראיית השפה כאובייקט ראוי למחקר, כּ
חלק מאתנו אך יש לו מבנה ומהות אוטונומיים משלו שהם ראויים ללימוד. העיסוק המטא־לשוני הוא במהותו
מפורש ואנליטי והוא כרוך תמיד בבקרה לשונית – כלומר בחשיבה על טיבם של הנושאים שבהם אנו עוסקים
). פירושו של דבר הוא שכל עיסוק במילים, במבנים לשוניים ובמשמעויותיהם הוא עיסוק מטא־
1997 ,
(רביד
לשוני: כל לימודי הלשון החל מגיל הגן, עבור בבית הספר וכלה בלימודים גבוהים, הן במסגרת של דיון בשיח
.)Karmiloff-Smith, 1992; Ravid & Hora) 2009
והן מחוץ לו מהווים דרגות שונות של עיסוק מטא־לשוני
העיסוק המטא־לשוני הוא חלק חשוב מן הידע שהילד מייחס לעצמו ולאחרים לגבי החשיבה והאמונות בקרב
), והתפתחותו נתלית במידה רבה בלימוד
Theory of Mind, Doherty & Perner, 1998(
בני אדם, הנקרא
). תלמידי כיתה א' נמצאים בשלב ביניים שבין ההתפתחות הלשונית
Olson, 1994(
השפה הכתובה ורכיביה
המוקדמת לבין התפתחות המאוחרת המאופיינת בידע לשוני אורייני מתקדם. החשיפה ללשון הכתובה
וההתפתחות הקוגניטיבית בגיל זה תורמות להתפתחות כישורי השיח החשובים כל כך לכתיבה, ולהרחבתו
,)
מנחש, נזכר, מאמין
), פעלים מנטליים (
מחשבה, דיון
ההדרגתית של המילון שנוספות לו מילים מופשטות (
)
חבריי, שכונתי, משחקי מחשב
), צורות לשוניות לא מחויבות (
מזמרה, מפזם
מילים בעלות ספציפיות מילונית (
ועוד. ספר הלימוד מסתמך על הגישות התאורטיות שפורטו לעיל על למידת השפה והאוריינות ועל הידע על
ההתפתחות הלשונית בכיתה א' ומשלב את הלשון והמטא־לשון בכל פרק מפרקיו, כפי שיתואר להלן.
תחו מודעות לשונית וירחיבו
ַ
(מתוך תכנית הלימודים בחינוך הלשוני, תשס"ג): התלמידים “יפ
מטרות ההוראה
את הידע הלשוני: יוכלו להתבונן בשפה, להבין את יסודות המרכיבים אותה ולחשוב באמצעותה", וכן “ייהנו מן
ההתנסות בשפה ומהבנת העקרונות שבבסיסה."
העשרת הידע הלשוני בספר הלימוד “קוראים ב-א'"
בספר הלימוד יש עושר של פעילויות העשרה לשונית מגוונות ומעניינות, המשרתות מטרות אורייניות שונות.
רוב פעילויות ההעשרה נעשות במהלך מסלול הוראת הקריאה, כלומר פעילויות בקריאה עצמית, וחלקן נגזרות
מתוך היצירות הספרותיות. המשימות הלשוניות עוסקות בתחומי השפה השונים: הפונולוגיה (כמו משחקי
חריזה), המורפולוגיה, אוצר המילים והתחביר. התכנית מייעדת מקום נרחב לתחום המורפולוגיה, וזאת בהסתמך
על מחקרים בשפה העברית, המעידים על התפקיד המרכזי של הידע המורפולוגי בהרחבת אוצר המילים,
.)Bar-On & Ravid, 2011; Ravid, 2004 ;2011 ,
; רביד
2011 ,
בפענוח המילה הכתובה ובאיותה הנכון (בר־און
15