20 / 236
המפגש עם ספרות
מהותה של הספרות ומקורות השפעתה על הקורא – היבטים אסתטיים, פסיכולוגיים ודידקטיים
תוכני היצירה ואופן ארגונם האסתטי כמקור השפעה על הקורא
אחד ממקורות השפעתה של הספרות על הקורא טמון בכך שהיא מעמידה בפני הקורא את הדינמיקה של
) באמצעות שתי מטאפורות
1953(
שאותו ממחיש יפה מ.אברמס
שיקוף להארה,
החיים. יש כאן משחק בין
של
מראה
). היצירה הספרותית, אומר אברמס, היא
The Mirror and the Lamp(
המראה והמנורה
מרכזיות –
של קיום זה. הוא מאיר באור חזק קטעים מסוימים של חיים אלה ומאפשר
המנורה
חיי האדם, והמשורר הוא
לקורא לראותם מזווית מסוימת.
כל אמן, לדעת אברמס, יוצר באורח ייחודי את יצירתו בעזרת מילים - מילים בעלות צליל, תמונה, ריתמוס
ואידיאה, היוצרים את החוויה האסתטית של אותה יצירה:
, מתמקד באירועים המתרחשים סביבו. מציאות מחיי הילדים משתקפת
מתאר את המציאות
- לעתים הוא
.)171 '
; מד"ל: עמ
20 '
ב"שבת בבוקר" מאת תרצה אתר (שבת, חגים ועונות השנה, עמ
– רגשות, מחשבות, מאוויים. ברוח זו חושפת לאה גולדברג את מאווייו של
בא להאיר עולם פנימי
- לעתים הוא
). גם הסיפור “ילד
185 '
; מד"ל: עמ
61 '
אורי כדורי בשירה “אורי כדורי בפורים" (שבת, חגים ועונות השנה, עמ
, עמ'
1
כיתה א'" מאת ויטל גייגר (פרלמן) משקף את רגשות הילד הדובר, את חששותיו ואת מחשבותיו (חלק
.)55 '
; מד"ל: עמ
69
. במקרה זה משקפת היצירה ערכים
מה שצריך להיות
- לעתים הוא בא להדגיש לא את מה שקיים, כי אם את
יצירה המשקפת ערכים רצויים (סבלנות והשקעת
שונים (דתיים, חברתיים, מוסריים, לאומיים, כלל אנושיים).
). שוב
204 '
; מד"ל: עמ
105 '
רות) היא “השועל והלחם" (שבת, חגים ועונות השנה, עמ
ֵ
עמל על מנת להניב פּ
ושוב השועל מבטא קוצר רוח וחוסר מוכנות להשקיע בתהליך ארוך ומתגמל.
הופך אותה לפלאית ובכך פותר בעיה. ביצירה “עשה נסים" מאת חגית
משנה את המציאות,
- לעתים הוא
בנזימן הפלא עדיין אינו מתרחש, אך מובעת משאלה לנס שימלא מחדש את הכיסים שהתרוקנו (שבת, חגים
.)178 '
; מד"ל: עמ
38 '
ועונות השנה, עמ
י
ִ
שהכול אפשרי בה. בספרו של ע' הלל “דודי שמחה" נוצר הומור מצב
בונה מציאות אבסורדית
- לעתים הוא
.)115 '
; מד"ל: עמ
101 '
, עמ
3
יו האבסורדיים של הדוד המבולבל (חלק
ָ
ל
ָ
שׁ
ְ
ונחשפים כּ
ויוצר יצירות אפיות או מעלה את העלילה למתח גבוה,
שוזר את האירועים על רצף של זמן
- לעתים הוא
ויוצר יצירות דרמטיות. דרמטיות עזה מובעת בשירה של לאה נאור
תם
ִ
יוצר קונפליקטים ואת ההתמודדות א
). במקרה זה מושגת הדרמטיות
203 '
; מדל: עמ
102 '
“כשקיבלו את התורה". (שבת, חגים ועונות השנה, עמ
באמצעות תיאור המעמד המקודש במילים מהדהדות וחוזרות, המתארות דווקא את הדממה. האפיות נוצרת
לא בשל השתלשלות אירועים המתוארת בשיר אלא מידיעת הרקע ההיסטורי. יצירה זו הובאה כדוגמה בשל
הדרמטיות והמתח אם כי אין בה התמודדות עם קונפליקטים.
בשיר “רוח, רוח..." משיגה
שיש בהן מצלול, חזרות, חריזה, ריתמוס מודגש.
יצירות מוזיקליות
- לעתים הוא יוצר
; מד"ל: עמ'
125 '
מרים ילן־שטקליס הרמוניה בין התוכן למוזיקליות הריתמית (שבת, חגים ועונות השנה, עמ
). גם בשירה של חיה שנהב “המרזב" נרקמת הרמוניה בין עיצוב השיר על הדף, המצלול והתוכן (שבת, חגים
209
.)112 :
מד"ל
;
132
ועונות השנה, עמ'
20