22 / 236
על פי גישה זו נתפס הקורא כשותף פעיל ליצירה הממשיך לברוא אותה, להוסיף עליה ולפרש אותה על פי
ועם זאת
,
להתקיים גם בעת הקריאה האישית הדמומה
היצירה עשוי
הקורא ובין
המפגש בין
מאגר האסוציאציות שלו.
זאת
כל
–
יצירות ספרות
על
ולכתוב
לקרוא
,
לקריאה
להאזין
,
עמיתים
עם
חברתית
אינטראקציה
בכיתה
ליצור
כדאי
.
מחשבות והבעת עמדה סביב כל היצירות המוצעות
,
הבעת רגשות
הספר
ברוח זאת מזמן
.
המורה
בתיווך
הילד ולהתפתחותו
מחייבות הבנה ורגישות לצורכי
בחירה נבונה של יצירות ספרות לילדים והתאמת דרכים לתיווכן
.
הריגושית והחברתית בצד ידע נרחב בספרות לילדים
,
מהבחינה הקוגניטיבית
הנחות יסוד לתכנון התיווך בין הילד ליצירה הספרותית
מן האמור לעיל משתמעות שלוש הנחות יסוד לגבי תכנון התיווך בין הילד ליצירה הספרותית:
התיווך נגזר על פי היצירה הספרותית, שהיא אחדות חד־פעמית של תוכן וצורה.
:1
הנחה
על המתווך לחשוף את ייחודיות היצירה הספרותית, על תכניה ומישורי עיצובה: המבני, המוזיקלי, הפיגורטיבי,
הרעיוני או אחר, על מנת שיוכל להוציא מן הכוח אל הפועל את היש הגלום הטמון ב"מיטב המילים במיטב
(קולרידז'); יוצא מכאן ש"היצירה מכתיבה את המתודה" (ריבלין, תשכ"ח).
סדרן"
הפנמת המסופר
ככל שהתיווך רלוונטי לעולם המוצג ביצירה, כן התחברותו של הקורא תעמוד על מידה של
בתוך מערכות הרגש והאינטלקט שלו.
והטמעתו
: התיווך מקורו בראיית הילד (הנמען) כאחדות המתפתחת בתחומי הקוגניציה, הרגש והחברה.
2
הנחה
כנמען של הטקסט הספרותי, הילד חווה את המציאות המתוארת בו בחושיו, ברגשותיו, בשכלו, בהבעתו. הוא
קולט את צלילי המילים ואת תוכניהן, בונה לעצמו את התמונות החזותיות המסתתרות מאחוריהן ונותן ביטוי
אישי למסרים המשודרים אליו על ידי היוצר - בהתאם להתפתחותו, לאישיותו ולעולם התנסויותיו.
במשך השנים פותחו דרכים שונות לתיווך בין הילד ליצירה הספרותית, שמקורן בפסיכולוגיה ההתפתחותית
), ברין
1977(
), סירוטה
1970(
), לוונפלד
1968(
בגישה של שילוב אמנויות – גישה פולי-אסתטית – פאינס-גליק
). לפי מקורות אלה, הספר משמש נקודת מוצא, והחוויה הספרותית משתלבת בתחומי אמנות
1983(
), גולן
1982(
נוספים ומפלסת את דרכיה אל הילד בכל תחומי ההתפתחות כחוויה טוטאלית. הילד נותן ביטוי לחוויה זו בכל
שטחי ההבעה - מילולית ובלתי מילולית - באמצעות כלים, חומרים ודרכי תיווך שהסביבה החינוכית מזמנת לו.
: תיווך משמעותי בין הילד (הנמען) לבין היצירה הספרותית ייעשה על פי הגישה של שילוב אמנויות:
3
הנחה
ציור, דרמה, מוזיקה, תנועה ולשון.
מקורות התפיסה הרעיונית המונחת ביסוד מודל התיווך בין היצירה לבין הנמען הצעיר בגישה הפולי-אסתטית.
גישה זו יונקת מהפסיכולוגיה ההתפתחותית, הרואה בילד אחדות ושלמות הן ברמת קליטת העולם והן ברמת
ההבעה והביטוי.
לפי תפיסה זו הספר הוא רק נקודת המוצא, והחוויה הספרותית משתלבת בחוויות אחרות ומפלסת את דרכיה
אל הילד באמצעות כל הכשרים כחוויה טוטאלית: הוא קולט את צלילי המילים ואת תוכניהן, בונה לעצמו
את התמונות החזותיות המסתתרות מאחוריהן ונותן ביטוי אישי למסרים שמשדר היוצר - בהתאם לאישיותו
ולניסיונותיו. ביטוי זה נעזר בכל האמצעים: בצבע, בחומר, בתנועה, בקו, במלל, במשחק ובכל יתר ערוצי ההבעה
הקיימים במסגרת החינוכית.
22