21 / 236
שבמרכזן ציור המעביר רעיון, דימוי, האנשה, מטאפורה. כך, למשל,
יצירות פיגורטיביות
- לעתים הוא בונה
בשירהּ של לאה נאור “מתנה לראש השנה" מיוחסות תכונות אנושיות לציפור, לענן ולענף, ה"שולחים" מתנות
). מטאפורות מופיעות גם בשירה של שושנה יובל “ירושלים" (שבת,
165 :
; מד"ל
8 '
(שבת, חגים ועונות השנה, עמ
) וב"חצי שמש" מאת שלומית כהן־אסיף (שבת, חגים ועונות השנה,
200 '
; מד"ל: עמ
94 '
חגים ועונות השנה, עמ
.)212 '
; מד"ל: עמ
135 '
עמ
במילים אחרות: מה שעומד במבחן הוא מלאכת השתי וערב שעשה היוצר בחומרים שקלט מהמציאות, מצורת
שילובם ביצירה עד להעמדת מציאות בדיונית ייחודית בעלת הדגשים שונים: לירי, נרטיבי, ראליסטי, פלאי, אפי,
דרמטי, נורמטיבי, פיגורטיבי או צלילי.
תפיסת ספרות הילדים כתופעה בין-תחומית וכמקור כוח
מתבססת על הגדרתה כתופעה אינטרדיסציפלינרית, הכוללת את תחומי הספרות,
הגישה לספרות הילדים
ועל כן תעמוד בקריטריונים של תורת
ספרות הילדים היא ענף בספרות,
הפסיכולוגיה והחינוך. על פי גישה זו
הספרות: תמטיים, לשוניים, מבניים, מוזיקליים וכיו"ב. עם זאת, היא מותאמת לנמען – לילד: להתפתחותו
מאפשרת
ספרות הילדים
ועל כן תיבחן גם בכלים ובמושגים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית:
ולצרכיו,
לילד להתנסות בחוויות של הזדהות עם דמויות ועם מצבים אנושיים. היא עשויה לשחרר אותו ממתחים רגשיים
ולסייע לו להתמודד עם המציאות. הילד הקורא שואב כוח מחבריו הספרותיים המתחבטים באותן שאלות כמוהו
ולומד דרכי פתרון שונות; הוא גם נחשף לתופעות חדשות, המעשירות את אוצר הידע שלו על העולם. הספרות
נותנת ביטוי לדמיונותיו של הילד – שלב חיוני וטבעי בתהליך התפתחותו; היא נותנת לגיטימציה לביטוי רגשות,
מחשבות ועמדות כלפי המסופר.
ההתייחסות לספרות הילדים כאל תופעה בין־תחומית מוצאת ביטויים ודגשים מגוונים בספרות המקצועית
), ברוך
1972(
), כהן
1977(
), רות
1978(
), ילן־שטקליס
1959(
), גולדברג
1926(
שהתפתחה בתחום זה: צ'וקובסקי
) ואחרים.
1987(
), חובב
1985(
), פרוכטמן
1983(
הלשון - הכלי המרכזי לעיצוב החוויה הספרותית כמקור רב השפעה על הקורא
הספרות פועלת על קוראיה באמצעות מילים, שהן יותר מכלי להעברת תכנים ומשמעויות. יש בהן ריתמוס,
תמונה וצליל, רגש וכוונה. מעצם טבעה כאמנות של מילים מניעה הספרות את דמיונו של הקורא לתת ביטוי
לרשמיו. היא פונה אליו בכוח סימנים (מילים, משפטים, הגאים), ועל הקורא לגשר על פני החללים הריקים
הרבים ביניהם בכוח דמיונו.
צורכי הילד כקורא ומימושם ביצירה הספרותית כמקור כוח
תכנים, חוויות ומסרים בעלי מטען חוויתי הנוגעים בו,
היצירה הספרותית לילד מעבירה אליו באמצעות מילים
(הוא
ברגשותיו
(הוא מאזין,קורא וקולט),
בחושיו
בעולמו, ביחסיו עם עצמו ועם הסובב אותו. הוא מגיב בכוליותו:
(בשיחה, במשחק,
ביטוי
(הוא מבין, מפרש, מסיק); והוא גם נותן לכל אלה
בשכלו
כועס, שמח, מקנא, בוכה),
–
הקליטה, הרגש, החשיבה וההבעה
בציור וכיו"ב) ובכך משחזר את המסופר. ארבעה סוגי חוויות אלה –
משתלבים יחד ויוצרית חוויה חדשה וייחודית בהתאם לאישיותו של הילד.
המפגש בין הקורא ליצירה הספרותית הוא הידברות בין החומרים והאמצעים המעצבים את מציאות היצירה
לבין דמיונו, מחשבותיו ומשאלותיו של הקורא, החוזר ומערבבם מדי פעם ומחזירם לתנועה מתחדשת עם כל
קריאה... “הספרות אינה מתממשת אלא בפגישה שבה יגיב הקורא בתגובת נוכחות אישית על הטקסט שלפניו"
.)1982 ,
(יזהר
21