KorimMDL

המשימות המורפולוגיות עוסקות במבני נטייה, כמו נטיית יחיד-רבים או נטיית זכר-נקבה, ובמבני גזירה שונים,

המדגישים את צורני השורש והתבנית. מטרה עיקרית במשימות אלה היא יצירת הקשר בין המבנה הלשוני של

המילה לצורתה הכתובה. קשר זה מבסס את הדרך אל זיהוי המילה השלמה הלא מנוקדת ואל הכתיב הנכון.

גמד – גמדים,

בנטיית הרבים (

ים

יצירת הקשר נעשית דרך משימות המדגישות את צורני הנטייה, למשל סיומת

), ודרך משימות העוסקות בקבוצות

אמר – אמרה, הקשיב – הקשיבה

בנטיית הנקבה (

) או סיומת

נגר – נגרים

מילים - שמות, פעלים או תארים - שהן באותה התבנית ומשתייכות לאותה הקטגוריה התחבירית־סמנטית.

– מברג, מסרק ומעדר

ה, מכשירים במשקל

או בדרך של בסיס וסופית

למשל: מקומות במשקל

התבניות המשמשות בפעילויות הלשוניות נגזרות משלב הקריאה, ותואמות את הידע האלפביתי הנרכש על

), בחלק השני

נגר, גנן, נגן

(

טּ

האותיות והתנועות. כך, למשל, בחלק הראשון מוצגים בעלי מקצוע במשקל

שומר, שוטר

(

קוֹט

), ובחלק הרביעי – בעלי מקצוע במשקל

ספרית, חזאית

(

ית

– בעלות מקצוע עם סופית

המשימות מדגישות את התבנית הזהה של המילים, כפי שהיא מיוצגת בכתב, ובמקביל הן מציגות את קשרי

לכד - נלכד; סירק - הסתרק; לבש - הלביש

השורש שבין המילים. לדוגמה: פעלים הנגזרים בבניינים שונים (

) או בין בעל המקצוע ומקום עבודתו

במברג מבריגים, במסרק מסרקים

קשר של שורש בין מכשיר ופעולתו (

כף -

). משימות נוספות מציגות מבנים מורפולוגיים אחרים, כמו צורות הקטנה (

ספרה; נגר - נגרייה

פר - מ

(

בית חולים,

) ומצמדים (

קולנוע, מדחום

) או הלחמים (

גבעתיים, משקפיים

, צורת הזוגיים (

כפית; שק - שקית)

). כל המשימות נעשות בצורה יצירתית וחיננית ורבות מהן מזמינות את הילד ליצור ‘תחדישים'

בית מרקחת

מורפולוגיים מבוססי שורש ותבנית. המורים יכולים להשתמש במשימות אלה ולהרחיבן בערוץ הדבור, כך

שהמשימה לא תהיה מוגבלת בידע האלפביתי - שעדיין אינו מלא - ובדרך זו להמשיך ולהרחיב את הידע על

השפה העברית.

הרחבת אוצר המילים נעשית דרך המשימות המורפולוגיות, שתוארו למעלה, אך גם בנפרד מהן. לאורך

הספר משולבות משימות העוסקות בהכללות סמנטיות סביב נושאים ומושגים שונים (כלי מטבח; חורף-

קיץ), ומשימות מילוניות העוסקות בביטויים, במילים נרדפות, במילים דו־משמעיות ובפירושי מילים. היצירות

הספרותיות מזמנות פעילויות רבות מסוג פירושי מילים, ואלה מסומנות בסימון קבוע. בדומה לאופייה הכללי

נמלה

של התכנית, רבות מהמשימות המילוניות נעשות בדרך משעשעת והיתולית, כך למשל המשימה:

תחום נוסף שהספר עוסק בו הוא תפקידן של מילות התפקוד במשפט. הספר מקצה

נחיל נמלים...

נמלה

היחס, ושל מילות יחס,

ו-

החיבור,

הידיעה,

מקום ללימוד מפורש של צורנים המצטרפים למילה, כמו

שייכות, כינויי גוף, מילות שאלה ומילות קישור. הצורנים ומילות התפקוד הנלמדים נגזרים לרוב משלב הקריאה,

והם מתורגלים בהקשרים שונים של משפטים וטקסטים לקריאה עצמית.

הקשרי השיח

“בית הספר נועד להכשיר לומדים לתפקוד אורייני רב-פנים בחברה ובתרבות. פיתוח כשירויות אורייניות בבית

הספר פירושו יצירת נגישות אל הטקסטים הדבורים והכתובים בתחומי דעת שונים ולצרכים חברתיים שונים"

(תכנית הלימודים בחינוך לשוני, תשס"ג). תשתית חשובה לתפקוד אורייני היא ההבנה שהלשון משתנה בהתאם

לנסיבות התקשורתיות, למשל, שיחה פורמלית לעומת שיחה אינטימית, התבטאות בלשון הדבורה לעומת

הלשון הכתובה או סיפור סיפור לעומת דיון. בשנות בית הספר חלים שינויים רבים במערך ידע השפה; הלשון

הופכת עשירה יותר ויותר, ומתרחב הידע על דפוסי שיח שונים. ידע זה עומד בבסיס היכולת להפיק לשון

Berman &(

הולמת בנסיבות משתנות, ובמילים אחרות להתאים את המשלב הלשוני להקשר התקשורתי

). נדון להלן בשני היבטים תקשורתיים של השיח – האופנות והסוגה.

Ravid, 2009

אופנויות השיח: הלשון הדבורה והלשון הכתובה

ממד האופנות מתייחס לערוץ התקשורת, כלומר לאמצעים שבהם מעבירים את המסר. ההבחנה באופנות

עוסקת בעיקרה בלשון הדבורה לעומת הלשון הכתובה, אך גם בערוצי תקשורת כמו טלפון, רדיו, טלוויזיה,