KorimMDL

8 / 236

היטב כאשר הילד רכש את כלי הפענוח המתאימים הנדרשים לפענוחן של מילים קיימות ושל מילים חדשות.
תהליך רכישת הקריאה והכתיבה אינו מסתיים בנקודה זו, אלא ממשיך להשתכלל ולהתפתח, ואולם לא דרך
). האתגר Share, 1995( ההוראה המפורשת, אלא בדרך הלימוד העצמי מתוך התנסויות קריאה חוזרות ונשנות
העיקרי בכיתה א' הוא אפוא רכישת הקריאה והכתיבה, ומשאבים רבים – של המורה ושל הלומדים – מושקעים
במשימה זו. בצד זאת, ניצבת בפני המורים מטרה נוספת – להמשיך ולטפח את הידע הלשוני והאורייני.
רכישת הקריאה והכתיבה
רכישת הקריאה בשפות העולם השונות – סינית, יפנית, אנגלית, עברית וכו' – דורשת בראש וראשונה את הבנת
). הבנה זו מתחילה בגיל צעיר Perfetti, 2003( העיקרון האוניברסלי: יחידות כתובות מייצגות יחידות דבורות
מאוד, טרום הקריאה והכתיבה, והיא משתקפת למשל בקריאה לוגוגרפית של שמות פרטיים או של תוויות
המופיעות בסביבתו של הילד. במערכות כתב אלפביתיות, כמו העברית, הערבית או האנגלית, נדרשת גם הבנה
) ממופות u, o או התנועות b, rשל העיקרון האלפביתי, כלומר הבנה שהפונמות בשפה (למשל, העיצורים
בהתאמה). הבנת העיקרון האלפביתי דורשת מודעות למבנה הצלילי של השפה, ר, ב, וֹ וּאל סימני הכתב (
מתחילות שתיהן באותה האות יש בת ובןדהיינו מודעות פונולוגית. במילים אחרות, על מנת להבין שהמילים
ידע הכרחי נוסף לביסוס העיקרון האלפביתי הוא .)1997 ,(בנטין bלדעת ששתיהן מתחילות באותו העיצור
.)2008 ,ידע האותיות: ידע על שמותיהן, על צורתן ועל הצלילים שהן מייצגות (לוין, שתיל-כרמון ואסיף-רווה
הבנת הקשר אות-צליל חייבת אפוא שילוב של שני סוגי הידע – מודעות פונמית וידע אותיות. הבנת העיקרון
האלפביתי נראית לרוב בקרב ילדים בגיל גן חובה, והיא מסמנת את הפריצה אל המערכת, ואולם על מנת
להצליח לקרוא יש לרכוש ידע מלא על הרכיבים האלפביתיים של מערכת הכתב שאותה הילד לומד.
מערכת הכתב העברית
מערכת הכתב העברית כוללת שלוש מערכות גרפמיות (סימני כתב). הראשונה כוללת שמונה עשרה אותיות
). השנייה היא ב, כ, פ, ש), כאשר ארבע מתוכן מייצגות שני עיצורים (ג ,תהמייצגות עיצורים בלבד (למשל:
המייצגות גם עיצור וגם תנועה, והשלישית, מערכת סימני הניקוד המייצגים בעיקר תנועות אהו"י ארבע אותיות
שמאלית או ימנית). מערכת הכתב כוללת ש, ובכ"פ (קמץ, חיריק), אך גם עיצורים (סימן הדגש באותיות
שתי גרסאות: הגרסה המנוקדת והגרסה הלא מנוקדת. בגרסה המנוקדת נעשה שימוש בשלוש המערכות
.)ר ָ בּ ְ ד ִ מ הגרפמיות, כך שהמילה המנוקדת מייצגת באופן שקוף למדי את המילה הדבורה (למשל המילה
המערכת המנוקדת נחשבת לשקופה ביותר, ואולם היא אינה שקופה באופן מלא מכמה סיבות: סימני ניקוד
), סימן ניקוד אחד מייצג שתי תנועות aשונים מייצגים את אותה התנועה (קמץ ופתח מייצגים את התנועה
), וכן יש כמה צורות פחות סדירות, כמו המילים יל ִ ב ְ שׁו ה ָ נוֹר ְ מ (קמץ קטן או שווא בתחילת מילה, למשל במילים
. המערכת המנוקדת משמשת בשלבים המוקדמים של רכישת הקריאה בעברית והיא מספקת ַ ח ֵ בוֹרו ַפּוּח ַ תּ
לילד הלומד לקרוא כלי פענוח יעילים ביותר לפענוח כמעט כל מילה חדשה.
הגישה הפונולוגית להוראת הקריאה
בעשורים האחרונים עסקו מערכות החינוך בארץ ובעולם בשאלת הדרך הנכונה להוראת הקריאה. בשנות
השבעים של המאה הקודמת, בעקבות הבנת התפקיד של הפונולוגיה ברכישת הקריאה, התבסס קונצנזוס
סביב התפיסה כי הוראת הקריאה צריכה להיעשות בדרך הפונולוגית, שמשמעותה הוראה בדרך שיטתית,
מדורגת ומובנית – מן היחידה הגרפמית הקטנה אל המילה. יתרונה של הגישה הפונולוגית הוא שהילד נדרש
ללמוד סט מוגבל של סימנים (בעברית, שלוש המערכות הגרפמיות שהוצגו לעיל), ובאמצעות סט זה וההבנה
8