Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  31 / 54 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 31 / 54 Previous Page
Page Background

חינוך טכנולוגי שם דגש רב

רוית דום:

בפיתוח יכולת התלמידים לחקור, לתכנן

ולפתח פתרונות יצירתיים לבעיות שונות

באמצעים טכנולוגיים. הוא נע על פני

סקלה רחבה מאוד

בבתי הספר המקיפים יש

צביקה פלג:

להטמיע בעיקר טכנולוגיה עילית כדי

שהתלמידים יוכלו לקבל, בסיום החטיבה

העליונה ובשנה נוספת אחת, גם בגרות

מלאה ואיכותית וגם תואר הנדסאי

צביקה פלג

רוית דום

ד"ר אמנון אלדר

קשר

31

ראיון

ומנהלים נמדדים, גם בעצם ימים אלו, על פי פרסומי

משרד החינוך לזכאות לבגרות, ובחירת ראשי רשויות

לתפקידיהם נעשית על פי שלטי החוצות על זכאות

לבגרות. נושא זה מחייב מנהלי מקיפים להנשיר

תלמידים ולא להתייחס אל החינוך הטכנולוגי כאל

עולם בעל אופק כלכלי של המחר.

עיקר הבעיה היא תדמיתית, ולצערי,

אמנון אלדר:

באמת בשנות ה- 06 - 07 יצרו מצב שמי שלא מצליח

מופנה אל החינוך המקצועי – טכנולוגי, כך שבהחלט

קשה לשנות את התדמית, והציבור, באופן

כללי, רואה פחיתות כבוד בלמידה בחינוך

הטכנולוגי. האפשרויות הרבות במאה ה-

12 והתפתחות הטכנולוגיה, הבנת הצורך

במגוון צרכים טכנולוגיים, בצבא, בחברה,

וכן ההתקדמות האדירה גם בלואו טק, כגון:

בנושא רכב, מחשוב, אוטומציה, אוטוטק -

כל אלה מסייעים לשנות את התדמית של

החינוך הטכנולוגי.

היו שנים של מדיניות הסללה

רוית דום:

של מערכת החינוך, שניתבה מראש

תלמידים, שתויגו "תת משיגים", למסגרות

של חינוך מקצועי. ההסללה הייתה, בעצם,

מעין מנגנון שחרץ את גורלו ועתידו של

התלמיד מראש, והפנה אותו ללימוד

עבודות פשוטות. יש לכך, כמובן, השלכות

חברתיות קשות וזה גורם תחושות של קיפוח. מכיוון

שיש פערים בין הפריפריה למרכז, הרי רוב התלמידים

שהופנו אל החינוך המקצועי, על פי אותה מדיניות,

היו מהפריפריה, הגיאוגרפית והחברתית, דבר שתרם

עוד יותר לתחושות של אפליה וקיפוח חברתי. החינוך

המקצועי קיבל ברבות השנים תדמית שלילית,

הנובעת, בין היתר, מכך שנוצרו מסגרות חינוך שהופנו

אליהן תלמידים כברירת מחדל, תלמידים בעלי

הישגים לימודיים נמוכים ובעיות משמעת. זה יצר ירידה

בביקוש לחינוך המקצועי. היו שנים שבהן מערכת

החינוך די הזניחה את האפיק של החינוך הטכנולוגי,

קיצצה מאוד בתקציבים המיועדים לכך והפכה את

הלימודים העיוניים לחזות הכול. זה אולי "קוצר הראות"

שעליו דיבר בשעתו גדעון סער, כי היום ברור לכולם

שזה גרם עוול לתלמידים עצמם, וגם גרם נזק למשק

ולחברה, בראייה ארוכת טווח. היום חזרה

למרכזיותו של השיח הציבורי חיוניותו של

החינוך הטכנולוגי - מקצועי למשק ולחברה,

וגם לתלמיד, במסגרת החינוך המקצועי, יש

כיום אפשרויות התפתחות וקידום. הוא יכול

לסיים את בית הספר, להמשיך למכללה

ללימודי י"ג, י"ד, ולהשתלב בשוק העבודה

במקצוע פרקטי והולם שבצדו שכר ראוי

ומכובד.

האם יש להבטיח חינוך מקצועי נרחב,

כערוץ חלופי ליצירה של תחושת מסוגלות

והצלחה בקרב תלמידים המתקשים

בחינוך עיוני?

ישלעשותהכול כדי שבמסגרות

צביקהפלג:

אלה יצברו התלמידים 41 יחידות בגרות,

שיאפשרו המשך להנדסאים, ומשם, למי

שיכול - למכללות ולאוניברסיטאות. בבתי הספר

המקיפים יש להטמיע, בעיקר, טכנולוגיה עילית, כמו

מחשבים, ננו וכו', כדי שהתלמידים הלומדים אותם יוכלו

לקבל, בסיום החטיבה העליונה ובשנה נוספת אחת, גם

בגרות מלאה ואיכותית וגם תואר הנדסאי. זוהי תפישת

העולם של רשת אורט ישראל, שעל פי האני מאמין